איגוד בתי הכנסת העולמי
פרשה

מאה שערים בשנת בצורת

בפרשת השבוע, פרשת תולדות, התורה מספרת על הרעב שפקד את הארץ בימי יצחק.

האינסטינקט הראשוני של יצחק אבינו היה ללכת בעקבותיו של אברהם אביו ולרדת למצרים – ארץ שבה שרר שפע של מים מהנילוס ובה לא שלט הרעב. אולם, בהגיעו לעיר גרר בדרכו החוצה, מתגלה אליו הקדוש ברוך הוא ומצווה עליו: "אל תרד מצרימה" (בראשית כ"ו, ב'). משמים מובהר לו כי בשל היותו "עולה תמימה" מאז עקדתו, אין זה ראוי לו לצאת מגבולות הארץ. בד בבד, מבטיח לו הקב"ה שיזכה לברכה ולנחלת הארץ לו ולזרעו. יצחק מציית לציווי של הקב"ה ובוחר להישאר בארץ על אף הרעב. מתוך אמונה שלמה, הוא יוצא לשדה וזורע את האדמה כנגד כל הסיכויים, ושדותיו מניבים תבואה פי מאה משנה רגילה – "וימצא בשנה ההיא מאה שערים" (בראשית כ"ו, י"ב). הוא אינו מסתפק בכך, אלא פונה גם לחפירת בארות מים. כל זה נעשה מתוך אמונה בברכתו של הקדוש ברוך הוא והידיעה שדווקא מתוך הקושי וההתמודדות מגיעים לצמיחה ולשגשוג. 

פעולותיו של יצחק מעידות על תקווה גדולה לעתיד ודאגה לדורות הבאים; מי שחופר בארות מים וזורע שדות אינו דואג רק לרווחתו הרגעית של כאן ועכשיו, אלא גם מניח בסיס ותשתית לדורות שיבואו אחריו. 

ואכן, יצחק מצליח ומתעשר מאוד, עד כדי כך שאבימלך מלך גרר – שקודם לכן שלח אותו מעליו – בא בעצמו ומבקש לכרות עמו ברית.

בספרי החסידות מבארים נקודה נפלאה: הברכה של "מאה שערים" בתקופת רעב ובצורת באה ללמדנו יסוד גדול – ההצלחה בארץ ישראל אינה כפופה לחוקי הטבע היבשים או לתנאי האקלים, אלא היא תוצאה של האמונה והדבקות בציווי האלוקי. מכיוון שיצחק ציית להוראה להישאר בארץ ולשבת בה, האדמה עצמה נענתה לו בדרך נס.

מתוך כך אנו רואים את המודל לישיבה בארץ ישראל. 

ארץ זו מעולם לא הוענקה לנו בקלות, היא דרשה מאיתנו מאמץ, אמונה ומסירות נפש. 

היא דורשת את היכולת שלנו להביט קדימה אל העתיד והדורות הבאים, ולא להתמקד רק באתגרים הנוכחיים, אלא להאמין שלמרות הקושי, ודווקא מתוכו השורשים שלנו יעמיקו בארץ עוד יותר. אנחנו לומדים מזה שהחיבור האמיתי בא מתוך הקושי, וכדי לזכות בארץ ישראל ולהתחבר אליה אי אפשר לעשות קיצורי דרך וללכת בדרך הקלה. אלא צריך להתמסר לארץ ולהגיד לה – "אנחנו איתך בכל המצבים – גם כשטוב וגם כשפחות". זהו העומק של חיבור אמיתי ושורשי לארץ ישראל, ועל ידי זה זוכים לכך שהארץ תחזיר לנו את אהבתה אלינו.

שבת שלום.

שם הפרשה
תולדות
תאריך השבת בעברית
ד׳ כסלו תשפ״ז
האם המידע עזר לכם?